היכונו לסרט השנה.
ובהמשך לפוסט האחרון שלי. הטריילר של אוביקטיפייד – הסרט התיעודי על עיצוב תעשייתי יצא סוף סוף.
כולי תקווה שהסרט הזה יצליח לעשות את מה שהוא כמעט בלתי-אפשרי: לחנך את הציבור* מה זה עיצוב תעשייתי ובמיוחד – מה הוא עיצוב תעשייתי טוב.
אני אופטימי – הבחור שעשה אותו הצליח כבר לעשות את זה לא רע עם הלבטיקה.
הטריילר נראה מאוד מבטיח, לפחות למי שמכיר את עולם העיצוב. הוא מתחיל עם ג'ונתן אייב (סמנכ"ל עיצוב תעשייתי באפל) שמדבר על איך מוצר מתקשר, בשניות הראשונות, מה הוא, מי הוא, כמה הוא עולה, איזה איכויות יש לו, וכו'.
ועכשיו נשאר לחכות עד האביב.
—
* הציבור הזה כולל גם את רוב המעצבים, לדעתי.
אובג'קטיפייד – סרט תיעודי על עיצוב תעשייתי.
גארי הוסטויט, הבמאי שעשה את הסרט התיעודי על הפונט הלבטיקה כרגע עושה סרט תיעודי על עיצוב תעשייתי. הוא מראיין, בין היתר, את דיטר ראמס, קארים ראשיד, ג'ונתן אייב, כריס באנגל ושאר כוכבים מהעבר וההווה. הסרט אמור לצאת מתישהו בהתחלת 2009.
אחח! סוף סוף יהיה אפשר להפנות אנשים לסרט שיסביר מה זה בדיוק "עיצוב תעשייתי".
תערוכות סוף השנה מתקרבות…
לכל שנה יש סוף שנה. ולכל סוף שנה יש תערוכות סוף שנה.
השנה,כמו לפני שנתיים ובניגוד לשנה שעברה (בה הייתי בחו"ל) אני מקווה להיות ולסקר את כל ארבעת התערוכות, אם זה יסתדר.
בכל מקרה אני אשמח לקבל חומר, בקשות, טיפים, הערות – למה כדאי לצפות, מה יש השנה, לקראת התערוכות – זה יעזור לי למצוא דברים מעניינים שאולי אחמיץ אם לא אדע מראש – בכל שנה המחזורים גודלים, כמות הפרוייקטים גדלה, והופך להיות יותר ויותר מתיש לחרוש את התערוכות…
כל הערה, טענה, בקשה, טיפ יתקבלו בברכה. אני לא מבטיח להשתמש ולפרסם כל דבר – אבל הסיכויים לפרוייקט לקבל חשיפה בבלוג הצנוע הנ"ל יעלו משמעותית אם אדע מראש על אותו פרוייקט, לדוגמה.
בנוסף אני אקשר לכל מקום שיהיו בו חומרים מהתערוכות: צילומים (אני מציע להעלות לפליקר או פיקאסה), סרטים, דעות וכו'.
טקבקו או שילחו מייל.
————
ולהלן זמני התערוכות שידועים לי הפרטים לגביהם:
האקדמיה לאומנות ועיצוב בצלאל:
נפתחת ב10.7 – נסגרת ב30.7
המכון הטכנולוגי חולון:
נפתחת ב8.7 – נסגרת ב20.7
אירוע פתיחה ב7.7 ב20:30
מכללת הדסה:
(לא פורסם עדיין)
שנקר:
(לא פורסם עדיין)
סמינר הקיבוצים (המכללה להוראה טכנולוגית לשעבר) :
נפתחת ב17.7 נסגרת ב 30.7
איב בהאר על עיצוב שמספר סיפור.
"מי יודע מה עושה כפתורי הnum-lock במקלדת המחשב? מישהו באמת משתמש בזה?".
הרצאה די מעניינת בTED על תהליכי המחשבה והרעיונות שבאים לידי ביטוי בתהליך העיצוב של איב בהאר.
מה שמעניין בפרוייקטים להבנתי, הוא העומק של תהליך העיצוב שמשתקף בהסברים של בהאר אודות המוצרים: לא רק עיצוב חיצוני אסטטי ופונקציונאלי – אלא מה שבהאר מתאר כ"עיצוב שמספר סיפור": עיצוב שמגדיר מערכת יחסים שונה מהקיים בין המשתמש והמוצר.
ברמה המעשית ,המשמעות היא עיצוב שמשרת את המותג ויוצר הזדהות של המשתמש: בקבוק שתיה שהופך להיות יחידת משחק מודולארית, מנורת שולחן שמאפשרת למשתמש לשנות את אופי האור באמצעות נגיעה, אוזנית לטלפון סלולארי שמזהה מתי המשתמש מדבר ללא צורך בכפתורים מיותרים, פרוייקט מחשב לכל ילד (לא זה של נתניהו, זה של MIT), קונדום ודיספנסר לקונדומים, בכולם יש החלטות אינטליגנטיות שהולכות מעבר לקליפה ועמוק לתוך חוויית השימוש במוצר וחווית השימוש שמעבר לפונקציונאליות המוגדרת של המוצר.
בשלב די מוקדם בהרצאה בהאר אומר את המשפט: "design is never done" – מלאכת העיצוב אינה נגמרת. הכוונה לעיצוב שמשלים את המוצר – עיצוב האריזה, עיצוב הלוגו, עיצוב האתר (עיצוב טוטאלי) – כולם חייבים להתקשר ולהיות חלק מהסיפור שהמוצר מהווה עבור המשתמש הסופי. זה נשמע טריוואלי אבל לכמה חברות יש באמת אחידות מסרים ברמה הזו? ולכמה חברות יש רמה כזו של בהירות מסרים בארץ?
באהר אומר בשלב מסויים: "פירסום זה המחיר שחברות משלמות על חוסר מקוריות", מה שגורם לי לחשוב: התעשייה, קרי – תעשיית מוצרי הצריכה, כיום משקיעה המון מאמץ לשווק מוצרים בצורה שאינה ממש קשורה לפונקציונאליות של המוצרים עצמם – שימוש בסקס, "קוליות" ופחדים. כמה חברות מפרסמות מוצרים בצורה שמבטאת את הפונקציה, או הסיפור, שהמוצר ימלא כשהמוצר יהיה בידי הלקוח?
אתרי עיצוב תעשייתי – בחולון יש כפפות להרים.
הסטודנטים מתעוררים. אחרי שראינו שהחברה מירושלים מעלים יצוג על הרשת מסתבר שיש סימן חיים גם מחולון.
החברה במחלקה לעיצוב תעשייתי בחולון הרימו בלוג שמתייחס בעיקר לאירועים וקורסים שמתרחשים במכון הטכנולוגי.
אבל יש יותר מסתם חומר מקומי (לא שחומר מקומי זה דבר רע). לדוגמה, ישנו סיכום ראיון מעניין עם הדס קרוק, שחקרה את תולדות העיצוב התעשייתי בארץ, במסגרת תזה לתואר השני. ויש הכוונות לתחרויות מעניינות מהעולם.
שווה להוסיף לרשימת האתרים לעקוב אחריהם.